26
דצמבר-2013

מסע לארץ איילי הצפון

כללי, כתבות   /  
  • אני וסנטה

קפיצה לכפר של סנטה קלאוס – לפלנד

חשבתם שהסיפורים על סנטה קלאוס הנודד בעולם עם שק מתנות,  זה בובא מאייסעס של גויים? סימן שלא הייתם  בלפלנד. כן, אותו מקום רחוק וקר, שממנו הגיעה  אלה קרי הילדה מלפלנד. מי שילדותו חבויה בשנות ה-60 גדל על הספר הזה ועל צילומי השחור-לבן שהגיעו מארץ האיילים הצפוניים, שבמילון שלה יש לא פחות מ-50 מלים נרדפות ל"קרח".

כי בלפלנד, חוץ מחוות איילים, מזחלות שלג רתומות לכלבי הסקי, טירה עשויה מקרח, טיול בשוברת קרח וספארי אופנועי שלג, נמצא גם הכפר של סנטה קלאוס, בביצוע הכי אוטנטי,  והכי קסום בעולם. לא חייבים להתחנך על ברכי הברית החדשה כדי לבקר, ליהנות ולהתרגש מהמקום.

בפעם הראשונה שהגעתי ללפלנד, הבנתי שנחתי בדיסנילנד של חובבי האקסטרים. כל מה שמכורי האדרנלין מפנטזים עליו, חווי  בחבל הארץ המופלא הזה, המשתרע על פני 350,000 קמ"ר בצפון סקנדינביה.

לפלנד, הממוקמת בחלקה הצפוני של פינלנד ומתפרשת  על פני צפון רוסיה, נורבגיה ושבדיה שחולקות אותה, נושקת לים הצפוני.  בקיץ נהנים משמש חצות שאינה שוקעת במשך 24 שעות, הסתיו מתהדר בשלכת משכרת בגוונים של כתום-זהוב, באביב עם הפשרת השלגים הטבע מתעורר וקם לתחייה, אולם דווקא החורף הקשה והקר הוא הסיפור האמיתי של לפלנד. עונת השלגים מתחילה בנובמבר ונמשכת עד אפריל. שלג כבד נערם על העצים, הנהרות והאגמים קופאים ובשמורות הטבע יש אפילו מפלי קרח שקפאו, שחובבי אקסטרים מטפסים עליהם בעזרת גרזנים וציוד אלפיני. כמובן שזה היה הדבר הראשון שרצתי לעשות.  גרזון מפלי קרח הוא לא ספורט שניתן למצוא בכל מקום, שכן הטמפרטורות אמורות באמת להיות נמוכות. אתה ממש לא רוצה לגלות באמצע הדרך, ש"קיר הקרח" שלך הפך למפל שוצף. הסתפקתי ב"טעימה" של מפל בגובה 20 מטרים שהיווה את יריית הפתיחה לביקור שלי בארץ הקרח, גן העדן לחובבי האקסטרים. זה כמובן בתנאי שאוהבים טמפרטורה ממוצעת של 35 מעלות מתחת לאפס.

מפלי הקרח מיועדים לאקסטרימיסטים. אבל יש גם מספיק פעילויות שמעניקות טעימה מהעניין, בלי הצורך להיוולד עם גרזן טיפוס ביד. מפרץ בותאני  קופא לקראת חודש דצמבר ושכבת קרח  הולכת ומכסה את הים המפריד בין שבדיה לפינלנד. שוברות קרח הן הדרך היחידה לשמור על נתיב שיט פתוח בין העיר קמי להלסינקי. "סאמפו", הייתה שוברת קרח ששמשה את תושבי קמי עד שנות ה-80 ועכשיו היא משמשת כאטרקציה תיירותית. שוברת הקרח מפליגה לתוך המפרץ הקפוא ושם עוגנת. התיירים מוזמנים לרדת ולטייל על הקרח או לחוות ציפה במי הקרח, באמצעות חליפות צלילה יבשות, בסדקים שנוצרו בחלק האחורי של האוניה.  באלבום הזכרונות זה נראה הרבה יותר קרבי ממה שזה.

בקמי, העיר שממנה יוצאים הסיורים של שוברת הקרח נמצאת גם טירת הקרח "לומנילה" הנבנית מדי שנה לקראת ה"פתיחה" החגיגית בפברואר. בטירה יש בית מלון (לא מומלץ אם אתם לא תיירים יפנים), בר,  כנסיה ובית קפה , כשהבר, השולחנות והכיסאות כולם עשויים מקרח. תהיו בטוחים ששם הוודקה תמיד  קפואה.

בלפלנד יש לא מעט חוות לגידול איילים וחוות בהן בויתו כלבי הסקי סיבירי. טיול בעגלה רתומה לאיילים הוא נינוח ושליו לעומת האקשן המתפרץ, כאשר עשרה כלבי הסקי שועטים בטירוף בשבילי היער המפותלים. אפשר לטעום מהחוויה בהתנסות קצרה ואפשר  לצאת למסע בן כמה ימים עם מזחלות להישרדות בתנאים ארקטיים.

מהעיירה לוסטו יוצאים מסעות של ספארי אופנועי שלג, לא לפני שמקבלים בנוסף  לקסדה ולאופנוע, לבוש משלים מכף רגל ועד לראש, שאמור לעזור בשמירה על חום הגוף. 100 קמ"ש בשבילי שלג יכולים להעיר גם מתים וכדי להרגיע את האדרנלין, עוצרים בדרך לביקור בבקתה מסורתית בלב היער בה לצד האח אוכלים סעודה מסורתית הכוללת תפוחי אדמה, דגי סלמון, בשר איילים ופנקייק אוכמניות.
רובניימי,  היא העיר הגדולה , ומרכז תיירות החורף בלפלנד. ועם כל האקשן אנחנו באנו להיות תיירים ולכן אסור לפסוח על הכפר של סנטה קלאוס. אורות צבעוניים, מוזיקת רקע של חג המולד, גן שעשועים עמוס בבובות שלג ומגלשות עשויות מקרח, חנות מזכרות וכמובן מפגש הכולל צילום עם סנטה קלאוס הכי גדול והכי שמן שפגשתם. ויש ספר אורחים שבו כותבים  לסנטה קלאוס את הכתובת בבית וכל בקשה למתנה. לא תאמינו יש אפילו פינה שהיא סניף הדואר של סנטה המקבל מדי שנה אלפי מכתבים מכל העולם.

עכשיו, גם בלי סנטה קלאוס, אפשר להגשים את החלום!

0

 אוהבים / 0 Comments
שתף פוסט: